ישראל - שיא היסטורי לשקל
הסיפור המרכזי של החודש לא היה הבורסה אלא שוק המט"ח. השקל רשם שיא היסטורי וירד אל מתחת ל-3 ₪ מול הדולר. רמה כזו של המטבע המקומי לא נראתה מאז שנות ה-90'. במהלך אפריל התחזק השקל ב-6.21% מול הדולר, ומתחילת 2026 הוא עלה ב-7.43%. אנליסטים של אלטשולר שחם מציינים כי הייסוף נבע משילוב של ירידה חדה בפרמיית הסיכון עד קרוב לרמתה טרום מלחמת ה-7 באוקטובר, המשך זרימות הון לשוק המקומי וסנטימנט חיובי בשווקים הגלובליים, אשר מוביל את הגופים המוסדיים למכור דולרים ולקנות שקלים. הישגי המערכה הצבאית באיראן תרמו אף הם וכן הצהרות על נכונות לקיום מו"מ מול לבנון ואופטימיות סביב הרחבת מעגל הסכמי אברהם. חוזקו של השקל מסייע אומנם למיתון הלחצים האינפלציוניים, אך מצד שני הוא מעלה שאלה אם יבחר בנק ישראל להתערב במצב ומתי.
ברמת המקרו הפתיע מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ כלפי מטה כשעלה ב-0.4% בלבד. קצב האינפלציה השנתי התמתן ל-1.9% וירד אל מתחת למרכז יעד היציבות של בנק ישראל. עם זאת, נתונים אלו עדיין אינם משקפים באופן מלא את השפעות הזינוק באנרגיה, ואלה צפויות להגיע לידי ביטוי במדדים הבאים. אנליסטים של הראל מציינים כי המדד המשולב של בנק ישראל רשם במרץ ירידה חדה של כ-1.6%, עם הערכה שהנתון עוד יעודכן כלפי מטה על רקע ההגבלות שהוטלו על הפעילות הכלכלית במהלך רוב החודש. לעומת זאת, נתוני הרכישות הראשוניים בכרטיסי אשראי לאפריל מצביעים על התאוששות מהירה בפעילות, עם גידול הקרוב לרמה הממוצעת שנרשמה בפברואר.
בגזרת הריבית אין שינוי. ביום האחרון של מרץ הותיר בנק ישראל את הריבית על כנה – 4.0%. בהחלטתו ציין הנגיד, פרופ' אמיר ירון, כי מדיניות הבנק נוטה להמשיך להיות זהירה לנוכח אי הוודאות הגיאו־פוליטית. ואולם, בראיון שהעניק הנגיד ל"בלומברג" במהלך אפריל הוא ריכך מעט את הטון וציין שאם יישמר השקט והאינפלציה תיוותר סביב מרכז היעד, הדבר עשוי לאפשר שתי הורדות ריבית במהלך 2026. בהראל מעריכים כי ההחלטה אם להוריד ריבית כבר בחודש מאי תלויה יותר בהתפתחויות המלחמה ופחות בפרמטרים אחרים, אך בשווקים כבר חוזים ריבית של 3.50%-3.75% בעוד שישה חודשים.
בזירה הפוליטית המתח גובר לקראת הבחירות, הצפויות בעוד כחצי שנה, כשברקע איחודים ראשונים בין מפלגות. אנליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי בחירות קרובות מייצרות אי ודאות תקציבית ומקשות על הנעת רפורמות, בפרט בתקופה שבה הממשלה עדיין מנסה לייצב את יעד הגירעון שעלה רק השנה ל-5.1%.
ארה``ב - הפסקת האש שחררה את הבלמים, אבל האינפלציה חזרה
הזינוק בטכנולוגיה סיפק את עיקר הכוח מאחורי המדדים, כש-4 מתוך 7 ענקיות הטכנולוגיה דיווחו על השקעות חסרות תקדים של יותר מ-130 מיליארד שקלים בתשתיות AI ברבעון הראשון של השנה. אלטשולר שחם מוסיפים כי כשני שלישים מחברות ה-S&P500 שפרסמו תוצאות לרבעון הראשון הפתיעו לטובה — שיעור גבוה מהממוצע לחמש ולעשר שנים אחורנית – כאשר סקטור הפיננסים נפתח בחוזקה מיוחדת, לא מעט בשל גידול בעמלות מסחר שנבע מהתנודתיות בשווקים.
התמונה המקרו כלכלית הייתה מעורבת. אנליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי התמ"ג בארה"ב צמח ברבעון הראשון ב-2% בחישוב שנתי – שיפור ניכר לעומת 0.5% ברבעון הקודם, אם כי נמוך מהתחזיות שנעו סביב 2.5%. בהראל מציינים כי רוב הצמיחה מיוחסת להשקעות בבינה מלאכותית, אך מנגד נרשמה עלייה חדה בייבוא והוא כיווץ את הצמיחה.
קרן המטבע הבינלאומית הנמיכה את תחזיתה לצמיחה האמריקאית ל-2.3%. שוק העבודה התאושש בחודש מרץ עם תוספת של כ-178 אלף משרות לאחר הנפילה החדה שתועדה בפברואר, והמכירות הקמעונאיות עלו ב-1.7%.
על רקע הנסיבות הללו, הותיר הבנק הפדרלי את הריבית ללא שינוי על 3.75%-3.50%. IBI בית השקעות מציינים כי זו הייתה החלטת הריבית האחרונה של ג'רום פאוול כיו"ר הפד, לאחר שמונה שנות כהונה. פאוול ציין כי בכוונתו להמשיך לכהן כחבר מועצת הנגידים ולשמור על פרופיל נמוך. בהחלטת הריבית הבאה, ב-17 ביוני, את מקומו של פאוול הפורש יתפוס קווין וורש, הנגיד החדש שמינה טראמפ. בהראל מציינים כי בשל המשך העימות מול איראן על השליטה במצרי טיראן והשפעתו על האנרגיה העולמית – יידחה הדיון על הורדת הריבית וההנחה הרווחת היא כי לא תחול הורדת ריבית נוספת השנה.
אירופה - דילמה סביב הריבית
בגזרת המדיניות המוניטרית, הבנק המרכזי של האיחוד והבנק המרכזי הבריטי הותירו את הריבית ללא שינוי אך העבירו מסרים שונים. בגוש האירו ציינה הנגידה שחברי המועצה אכן דנו באפשרות של העלאת ריבית, וכי זו עשויה אכן לעלות אם מחירי האנרגיה יישארו גבוהים ותחזית האינפלציה תעודכן כלפי מעלה בהחלטה הבאה ביוני. לעומת זאת, בבריטניה צינן הנגיד את הציפיות לעלייה וציין שהעלייה באבטלה והחולשה בפעילות מפחיתות את החשש מאינפלציה מחודשת, אם כי אינן מבטלות אותו. בהראל מעריכים שהרף לעלייה בריבית בבריטניה גבוה אף יותר, גם לאור החולשה הבולטת יותר בשוק העבודה.
נתוני הכלכלה של גוש האירו ממחישים את הדילמה: אנליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי התמ"ג של הגוש צמח ברבעון הראשון בשיעור שנתי מזערי של 0.4% בלבד – מה שמדגיש את החולשה בפעילות. בה בעת עלתה האינפלציה בגוש מ-2.6% במרץ ל-3% באפריל, כאשר הסיבה העיקרית היא עלויות האנרגיה. הבנק המרכזי הזהיר מפורשות כי הסיכונים לאינפלציה ולצמיחה כאחד החריפו, וכי ההשלכות יהיו תלויות במשך הסכסוך ובהשפעותיו העקיפות.