ישראל – ריבית גבוהה, ביטחון מעורער ויציבות מפתיעה בשווקים
אנליסטים של הפניקס מדגישים כי גם במהלך הלחימה נותרה הפעילות הכלכלית יציבה והשווקים ניזונו בעיקר מציפיות לסיום המלחמה ומהמשך הזרמת הכנסות ממסים. האינפלציה ירדה באוגוסט לקצב שנתי של 2.9% — מתחת לגבול העליון של יעד בנק ישראל — אך בנק ישראל בחר גם בספטמבר להותיר את הריבית ללא שינוי על 4.5%. נגיד הבנק, פרופ’ אמיר ירון, הסביר כי נדרש רצף נתונים שיאשר ירידה עקבית באינפלציה לפני תחילת הפחתות.
בבנק הצביעו על כמה סיכונים מרכזיים: גיוסי מילואים נרחבים המצמצמים את היצע העבודה, מגבלות על שרשראות אספקה והתרחבות גירעונית בשל הוצאות ביטחון כבדות. אנליסטים של איילון בית השקעות מציינים כי תחזית הצמיחה לשנת 2025 עודכנה כלפי מטה ל־2.5%, בעוד תחזית האינפלציה עודכנה כלפי מעלה ל־3%. עם זאת, התחזית לשנת 2026 נותרה אופטימית יותר – זאת תחת ההנחה שהמלחמה תסתיים בתחילת השנה (כפי שאכן קרה).
בהיבט התקציבי אישרה הממשלה פתיחת תקציב והגדלת יעד הגירעון ל־5.2% תוצר. במשרד האוצר נרשמה מחלוקת חריפה עם מערכת הביטחון, סביב דרישת תוספת תקציב של 20 מיליארד שקל. אנליסטים של הפניקס מדגישים כי הוויכוח התקציבי משקף מאבק על סדרי העדיפויות הלאומיים בין יציבות פיסקלית לבין הצורך הביטחוני המיידי.
שיעור האבטלה ירד ל־2.9% בלבד והביקוש לעובדים נותר גבוה, עם למעלה מ־146 אלף משרות פנויות. השכר הממוצע עלה בכ־4.7% בשנה — עלייה ריאלית של 1.8% — מה שתומך בצריכה אך גם מגביר לחצים אינפלציוניים. בשוק הנדל"ן נמשכה הירידה בביקושים: מכירת דירות חדשות ירדה ב־28% לעומת השנה שעברה, אף שהתחלות הבנייה הגיעו לשיא של 76 אלף יחידות. בנק ישראל הזהיר מפני “נבואה שמגשימה את עצמה” של קונים הממתינים לירידת מחירים נוספת.
ובינתיים נמשך בידודה המדיני של ישראל בזירה הבין־לאומית עם ההכרזה של צרפת, ספרד, בריטניה ומדינות נוספות על הכרה במדינה פלסטינית. מדינות אחדות באירופה ביטלו הסכמי רכש של נשק ואמצעי לחימה מישראל והובילו לפגיעה בתעשייה הביטחונית ובהיקפי הייצוא. לפי איילון, אמברגו נשק גרמני וספרדי עלול לעכב ייצור צוללות ומנועי טנקים ולצמצם את היקף היצוא הביטחוני, שהגיע לשיא של 14.8 מיליארד דולר בשנה החולפת.
ארצות הברית – ריבית יורדת, ממשלה מושבתת וצרכנים עקשנים
על פי אנליסטים של הפניקס, הממשל הסגור מהווה סיכון לצמיחה אך גם הזדמנות למדיניות מוניטרית מקלה. ואכן, לאחר תשעה חודשים של קיפאון, קיצץ הבנק המרכזי קיצוץ ראשון בריבית — רבע אחוז לרמה של 4%–4.25%. יו"ר הבנק, ג’רום פאוול, נימק את הצעד בחולשת שוק העבודה ובסיכונים כלפי הצמיחה, תוך כדי שמירה על זהירות כלפי אינפלציה, שנותרה ברמה שנתית של כ־2.9%. הבנק המרכזי צופה כעת שני קיצוצים נוספים השנה והאטה בצמיחה לכ־1.6%.
ב-IBI מוסיפים כי ההשבתה הממשלתית עשויה לגרום לאובדן תפוקה של 400 מיליון דולר ביום ולהוצאתם לחופשה של 750 אלף עובדים פדרליים. מצב עלול להעמיק את הפגיעה בתעסוקה. אנליסטים של איילון מציינים כי השילוב בין סגירת הממשל להאטה בשוק העבודה כבר מגביר את הציפיות להמשך הורדות ריבית עד סוף השנה, כאשר השווקים מתמחרים הסתברות של 90% להפחתה נוספת בדצמבר.
מבחינה ריאלית, המשיכה הכלכלה האמריקאית להציג נתוני צריכה מרשימים: ההוצאות הפרטיות עלו ב־0.4% באוגוסט, הצמיחה ברבעון השני עודכנה כלפי מעלה ל־3.8% והתוצר המקומי הושפע בעיקר מהוצאות שירותים ותחבורה. הצרכן האמריקאי נותר “עמוד התווך של הכלכלה” גם על רקע אינפלציה דביקה ולחצי מחירים הנובעים ממכסי היבוא החדשים.
מדיניות המכסים של טראמפ המשיכה להשפיע על השווקים. במהלך החודש הוכרזו מכסים חדשים של 10% על עץ ו־25% על רהיטים וארונות מטבח. לצד זאת הודיע טראמפ על עסקה עם חברת פייזר להפחתת מחירי תרופות והשקעה של 70 מיליארד דולר בארה"ב, בתמורה לפטור ממכסים לשלוש שנים.
בהראל מציינים כי שוק העבודה האמריקאי שינה כיוון: מספר המשרות החדשות ירד בשיעור ניכר, שיעור האבטלה עלה ל־4.3%, והבנק הפדרלי מודה כעת כי “שוק העבודה כבר אינו איתן”. בולטת במיוחד העלייה באבטלה בקרב בוגרי אוניברסיטאות צעירים — תופעה המעידה על שינוי מבני עמוק בשוק.
אירופה – אינפלציה מתונה, דירוגים משתפרים ותקווה זהירה
האינפלציה בגוש האירו עלתה לקצב שנתי של 2.2%, ובגרמניה ל־2.4%. לפי הפניקס, החולשה בתעסוקה וההאטה בצמיחה מאפיינות עדיין את הגוש, אך מדיניות הריבית הנמוכה (2.15%) תישמר לעת עתה. ההתפתחויות הבולטות היו דווקא בזירה הפיסקלית: איטליה קיבלה שדרוג דירוג ראשון מאז 2021 ל־BBB+ בעקבות צעדי צמצום גירעון, וספרד נהנתה מהעלאת דירוג כפולה לאחר שצמחה בקצב של 2.7% והציגה את שיעור האבטלה הנמוך ביותר מאז 2008.
עם זאת, באיחוד האירופי נמשכת המתיחות סביב סחר הפלדה. ב-IBI מציינים כי הוועדה האירופית מתכננת להכפיל את המכס על יבוא פלדה ל־50% ולהפחית את מכסת היבוא כמעט במחצית. המהלך, שנועד להגן על התעשייה המקומית, עשוי להאיץ אינפלציה תעשייתית אך גם לעודד השקעות פנימיות.
בזירה הגיאו־פוליטית, יחסי אירופה ישראל מוסיפים להתדרדר, והצעדים הדיפלומטיים האחרונים נגד ישראל הובילו, לפי איילון, לצמצום בזרימת ההון הזר ולחולשה במגזר ההיי־טק הישראלי הפועל באירופה. עם זאת, תלותה של אירופה בטכנולוגיות ישראליות מצמצמת את הסיכון לניתוק כלכלי מלא.
המזרח הרחוק – אופטימיות מחודשת והפשרה אזורית
ביפן הותיר הבנק המרכזי את הריבית על 0.5% אך אותת כי בכוונתו להמשיך בתהליך העלאה הדרגתי. בהראל מציינים כי הבנק העלה את תחזית האינפלציה לשנים הקרובות, דבר המאותת על סיום עידן הריביות האפסיות. הין היפני התחזק, והמשקיעים באסיה נהנו מזרימת הון מחודשת לשווקים המתעוררים.
בשווקי הסחורות נמשך זינוק הזהב — עלייה של כ־10% בספטמבר ו־48% מתחילת השנה. מנגד, מחיר הנפט ירד בכ־3% לרמה של 61 דולר לחבית, על רקע עודף היצע גולמי מסין ורוסיה. מגמה זו סייעה למדינות היבואניות באסיה לשמור על אינפלציה מתונה ולתמוך בהמשך הצמיחה.