ישראל – הורדת ריבית והשלכות פיסקליות
האינפלציה המשיכה במגמת ההתמתנות והובילה את בנק ישראל, לראשונה מזה שנתיים, להפחית את הריבית במשק ברבע אחוז. אנליסטים של הראל מציינים כי הורדת הריבית נבעה משקלול זהיר של התמתנות אינפלציונית מול עלייה בהוצאות הביטחוניות ומעריכים כי נגיד הבנק מבקש להפגין שליטה באינפלציה מצד אחד, אך גם לא לפגוע בהתאוששות הצריכה מצד שני. עוד מוסיפים שם כי נתוני האשראי והתנהלות ההלוואות מעידים על יציבות יחסית, אך גם על עליה בפיגור תשלומים ובהגברת סיכון האשראי לטווח הבינוני.
בממשלה בינתיים נערכים לאישור תקציב 2026. טיוטת התקציב, שאושרה לפי שעה בממשלה בלבד, מכוונת לגירעון מתוכנן של 3.9% ולהגדלה ניכרת של תקציב הביטחון. אנליסטים של איילון מציינים כי מסגרת התקציב נועדה לשמור על הלחץ הקיים בין איזון יציבות המחירים לבין צורכי הביטחון וכי הגדלת היקף ההוצאות עלולה לצמצם את מרחב הפעולה המוניטרי בעתיד ולגרום לצורך במדיניות פיסקלית מתונה יותר כדי לשמר דירוגים ולהימנע מלחצי אינפלציה.
עוד מציינים באיילון כי שוק העבודה ממשיך להוות גורם יציב וחשוב: עליית השכר הממוצעת והתנופה החדשה בתחום התיירות החזירו חלק ניכר מהפעילות למגזרים הפגיעים והעצימו את זרימת ההכנסות בענפי המלונאות, התחבורה והשירותים. עם זאת, הפערים המגזריים עדיין בולטים: ההייטק ממשיך להעניק שכר גבוה בעוד מגזרים אחרים נותרו במצב חיובי פחות. מצב זה מצריך חיזוק ההון האנושי וייצוא מיומנויות.
שוק ההון המקומי הפגין עמידות, זו התבטאה בעליות במדדי ת״א השונים. במקביל נותרו המרווחים באשראי הקונצרני צרים. אנליסטים של אלטשולר שחם מציינים כי זהו אות לסיכון מובנה בתמחור האשראי וקיים צורך בסלקציה מחמירה של משקיעים בתחום. מדיניות מיסוי עתידית או צעדים פיסקליים חדשים עלולים לשנות את התמונה החיובית אם יחלו הפערים המקרו כלכליים להחריף.
ארצות הברית – תנודתיות גבוהה, חשיבות נתוני התעסוקה וציפיות להקלות מוניטריות
ההשבתה הממשלתית, שהסתיימה בינתיים, השפיעה על רצף פרסום הנתונים ובכך העלתה את התלות במדדים חלופיים כגון ADP ותביעות האבטלה. אנליסטים של אלטשולר שחם מציינים כי מצב זה הקשה על ועדת השוק הפתוח לקבל החלטות אך התנופה בשווקים נמשכה הודות להמשך העלייה בצריכה הפרטית.
מעשית, מעריכים גם ב-IBI וגם באלטשולר שחם, שהשווקים מעריכים כי הפחתות ריבית נוספות צפויות בסבירות גבוהה ומתמחרים בהתאם, ועם זאת, כל צניחה עקבית בנתוני המחירים או התעסוקה עלולה לשנות במהירות את הציפיות הללו. המשקיעים נדרשים לפיכך לפקח מקרוב על עדכוני תעסוקה וצריכה, ועל צעדי מדיניות פיסקלית בוושינגטון.
אירופה – סממנים מתונים, מהלכי מדיניות זהירים וסיכוני סחר
גם במדינות האיחוד נרשמה תפנית בשבוע האחרון של נובמבר. מדד יורוסטוקס 50 הכלל אירופי קפץ בסוף החודש ב-2.8% וסיים את החודש בעליה של 0.1%. מדד פוטסי 100 הבריטי עלה גם הוא בשבוע האחרון של החודש ב-1.9% סיים את החודש במקום שהחל אותו. מדד דאקס של בורסת פרנקפורט רשם זינוק שבועי של 3.2%, שצמצמם את הנסיגה החודשית שלו ל-0.5% בלבד.
ב-IBI מציינים כי שרת האוצר של בריטניה, רייצ'ל ריבס, הציגה בסוף החודש את התקציב השנתי. זה כולל העלאות מיסים בהיקף של כ-26 מיליארד ליש"ט עד 2030. ריבס מנסה לשכנע באמצעות התקציב שתי קבוצות שחלוקות בדעתן: האחת היא של עמיתיה המחוקקים, שמתנגדים למיסים החדשים. השנייה היא משקיעי אג"ח. אלה חוששים מפני סיכון גובר של האג"ח הבריטיות.
אף שלפי שעה נרגעו הרוחות בכל הנוגע למחירי האנרגיה, בהראל מציינים כי בשל התלות בחומרי גלם ובשל מגבלות שרשרת האספקה, תחום האנרגיה ביבשת מתנהל במתינות מחשש להתפרצות מחודשת של מלחמת הסחר.
המזרח הרחוק – יפן בדרך לשינוי מוניטרי, סין מתמרצת צריכה
בסין נרשמה חבילה פיסקלית תומכת המתמקדת בתמריצים לנדל״ן ולצריכה, וכן צפי לזרימת הון מחודשת לשווקים המתעוררים. בהראל מדגישים כי צעדי התמיכה משמשים רוח גבית לשווקים במזרח הרחוק אך גם מציבים שאלה לגבי הסתמכות על תמריצים פיסקליים לטווח ארוך.