ישראל – נסיקה באינפלציה
אנליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי האופטימיות בתל אביב נשענת בחלקה על נתונים כלכליים מעודדים. במהלך מאי פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי המשק הישראלי צמח בקצב שנתי של 3.4% ברבעון הראשון של השנה. צמיחת התוצר ברבעון זה משקפת גם צמיחה של 2.2% בתוצר לנפש (בחישוב שנתי).
עם זאת, מוסיפים ב-IBI, נתונים אופטימיים פחות הגיעו מחזית האינפלציה. זו טיפסה בחודש אפריל לקצב שנתי של 3.6%, לעומת 3.3% במרץ ו-3.2% בפברואר. רמתה הנוכחית של האינפלציה מקשה על בנק ישראל להפחית את הריבית, בדומה לתהליך שמתרחש כיום ברוב הכלכלות המפותחות. ואכן, הבנק הותיר את הריבית ללא שינוי מחשש מפני המשך עליית האינפלציה.
אנליסטים של איילון מציינים כי העלייה באינפלציה נובעת בעיקר מהתייקרויות במחירי החשמל, המים, הארנונה ומוצרי צריכה נוספים, לצד השפעות של העלאת המע"מ. בבנק ציינו את רמת אי הוודאות הגבוהה השוררת במשק, הנובעת מהמשך הלחימה בדרום, השפעות מלחמת הסחר הגלובלית והשלכות מדיניות המכסים החדשה של ארה"ב.
באיילון מעריכים עוד כי למרות האינפלציה הגבוהה, ציפיות השוק מצביעות על ירידה באינפלציה לרמה של 1.8% בשנה הקרובה, בהתאם לנתוני בנק ישראל. עם זאת, הבנק נוקט גישה זהירה, בדומה למדיניות הבנק הפדרלי בארה"ב, ומעדיף להמתין לנתונים נוספים לפני שינוי במדיניות הריבית. הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ציין כי הורדת ריבית בשלב זה עלולה להחמיר את הלחצים האינפלציוניים, ולכן הבנק ימתין להתבססות סביבת האינפלציה לפני שיבחן הפחתת ריבית.
בנק ישראל צופה כי הריבית תעמוד על 4% ברבעון הראשון של 2026, אך ברור שתחזית זו תלויה בהתפתחויות הכלכליות והגיאופוליטיות.
ארה``ב – הסתבכויות הנשיא טראמפ
במהלך החודש ספגה מדיניות המכסים של הנשיא, זו מהלומה קשה כשביה"מ הבין לאומי לסחר במנהטן פסק כי מרבית המכסים שהטיל טראמפ על יבוא אינם חוקיים. בכך קיבל הרכב השופטים את התביעה שהגישו נגד הנשיא כמה מן המדינות הדמוקרטיות. התובעים האשימו את טראמפ בשימוש בלתי חוקי בחוק לשעת חירום כדי להצדיק את הטלת רוב המכסים. הפסיקה חלה על מכס אחיד של 10% שהטיל טראמפ על כלל היבוא לארה"ב, וכן על מכסים נוספים שהטיל על סין, קנדה ומקסיקו. מכסים אחרים – כמו על יבוא פלדה, אלומיניום ומכוניות – לא בוטלו. בית המשפט העניק לממשל עשרה ימים ליישם את החלטתו.
הנשיא טראמפ אינו מתכוון לזנוח את תוכניותיו למרות הפסיקה. שר האוצר של ארה"ב, סקוט בסנט, הודיע זמן קצר לאחר הפסיקה כי שיחות הסחר עם סין אינן מתקדמות וכי יהיה צורך בהתערבות שני הנשיאים.
טראמפ עצמו בישר על כוונתו להכפיל את המכסים על יבוא פלדה ואלומיניום מ-25% ל-50% בתוך ימים. אנליסטים של IBI בית השקעות מציינים כי אם אכן תתרחש ההכפלה היא תגרום לגידול בעלויות הייצור של מוצרים רבים, במיוחד מכוניות, ותלבה את לחצי האינפלציה בארה"ב.
אנליסטים של איילון מוסיפים כי ארה"ב עלולה להטיל סנקציות על רוסיה בקרוב. טראמפ הכריז כי נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, "משחק באש" בכך שאינו מנהל משא־ומתן רציני לסיום המלחמה באוקראינה. תנאיו של פוטין לסיום המלחמה כוללים התחייבות בכתב כי נאט"ו תעצור כל התרחבות מזרחה, שתבטל חברות עבור כל הרפובליקות הסובייטיות לשעבר, נייטרליות אוקראינית והקלה בסנקציות עבור רוסיה.
ובתוך כך, הדולר נותר ללא שינוי משמעותי בשבוע האחרון של חודש מאי, בעודו רושם חודש חמישי ברציפות של ירידות. אנליסטים של הפניקס מציינים כי זוהי הירידה הארוכה ביותר מאז שנת 2020. מורגן סטנלי מאמינים כי צפויה לו ירידה נוספת של כ-9% עד אמצע שנת 2026, כשהוא יגיע לרמות של ימי מגפת הקורונה.
אירופה – קאנצלר גרמני חדש, השקעות חדשות בביטחון
מדד דאקס של בורסת פרנקפורט זינק במאי ב-6.7% והשלים עליה של 20.5% מתחילת השנה. אנליסטים של IBI מציינים כי האופטימיות של המשקיעים בכלכלה הגדולה של אירופה נשענת כנראה על ההתייצבות הפוליטית במדינה לאחר הבחירות שהתקיימו בפברואר ועל תוכניות ההשקעה של הממשלה החדשה בתעשיות הביטחוניות של גרמניה.
בעקבות הבחירות מונה בחודש מאי מנהיג מפלגת השמרנים, פרידריך מרץ, לקנצלר גרמניה החדש, לאחר שהשיג את הרוב הדרוש לכך בפרלמנט. הבחירה בו פותחת דלת להתנהלות פיסקלית מרחיבה. לפי הדיווחים בגרמניה, הממשלה החדשה צפויה לשחרר את "בלם החוב" – מגבלה חוקתית שמונעת מהמדינה להיכנס לגירעון חמור. השינוי נובע מצורך דחוף להגדיל את ההשקעות של גרמניה בביטחון. לשם כך תקים גרמניה קרן השקעות בהיקף של טריליון דולר שמיועדת לממן השקעות בהצטיידות ביטחונית במהלך העשור הקרוב. ההחלטה קשורה כמובן ללחצים הגיאופוליטיים שיוצרת המלחמה באוקראינה, ורצונה של ארה"ב להקטין את מעורבותה בברית הצפון אטלנטית (נאט"ו).
מדד פוטסי 100 הבריטי מדדה בינתיים מעט מאחור לעומת הדאקס, אבל גם הוא טיפס במאי בשיעור נאה של 3.3%. במאי הופחתה הריבית בבריטניה ב-0.25%, לרמה של 4.25%.
המזרח הרחוק – יפן מכוונת להשקעות זרות
הירידה בביקושים, לצד הירידה בעלויות (בעיקר מחירי אנרגיה, כימיקלים וחומרי גלם בחודשים האחרונים), תורמת להמשך הורדת מחירים מצד היצרנים המקומיים – תהליך שעשוי לחלחל למחירים הגלובליים. הירידה בסנטימנט בסין לצד המשך הקיפאון היחסי בענף הבנייה ממשיך למתן את הביקושים לחומרי הגלם בעולם ותומכים בהמשך מדיניות מרחיבה של הממשל והבנק המרכזי.
יפן מתכננת להעלות את יעד ההשקעות הזרות הישירות שלה לכ-120 טריליון ין (כ-840 מיליארד דולר) עד שנת 2030. בהפניקס מציינים כי מטרת הצעד היא למשוך הון מחו"ל כדי לסייע בהחייאת כלכלות אזוריות מתקשות ולטפל במחסור בכוח אדם.
שיעור ה-FDI (השקעה זרה ישירה) ביפן עומד על כ-6% מהכלכלה, בין הנמוכים בעולם.
הממשלה מתכננת לתמוך בהשקעות הון של חברות זרות בתעשיות מפתח, כולל בינה מלאכותית, מוליכים למחצה ומרכזי נתונים. היא גם תגביר את המאמצים לחבר חברות מקומיות עם משקיעים בינלאומיים וסטארט-אפים המעוניינים להיכנס לשוק היפני או ליצור שותפויות.